הנוירופידבק, שהופיע לראשונה בסוף המאה הקודמת, זוכה להכרה מחודשית בעשור האחרון. החל מיישומו התרפי בתחום רווחת הנפש, שימושו מתפתח בהתמדה כדי להתאימו לצרכים הפסיכולוגיים והפיזיים של המטופלים לאורך שלבי החיים השונים.
כיצד נולד הנוירופידבק? לשם איזו מטרה הוא הומצא? על מנת להבין בצורה מעמיקה את ייתרונותיה של שיטת טיפול זו, יש לחזור מההתחלה! הנה לפניכם הסיפור מאחורי הנוירופידבק, מצעדיו הראשונים ועד לשימושו כיום.
לפני הנוירופידבק… האלקטרואנצפלוגרם
גילוי נוירופידבק לעולם לא היה מתרחש ללא המצאת ה- האלקטרואנצפלוגרם (EEG) בשנת 1924, הודות לנוירולוג הנס ברגר. מחקריו השונים של ברגר, שנערכו בין השנים 1929-1938, מהווים גם הם את הבסיס להיכרות הנוכחית של המדע עם גלי המוח ותדירותם. היכרות זו המהווה חלק משמעותי בהבנת פעילות המוח האנושי. ברגר הוא למעשה המקור לגילוי גלי אלפא ובטא, תדרים המאפיינים שתי מצבים פסיכולוגיים שונים: מצב עירות "רגועה" ו"פעילה".
בשנת 1932 דיטש לקח פיקוד על ידי יישום התדרים המאובחנים באמצעות ה- EEG, הסדרה של פורייה. התיאוריה המתמטית של פורייה המאפשרת לפרק את האותות שנקלטים באמצעות ה- EEG, יצרה בעקבותיה את האלקטרואנצפלוגיה הכמותית (QEEG). שיטה זו נחשבת עד היום, לאחת השיטות הפופולריות ביותר לעיבוד מידע שנאסף באמצעות ה- EEG.
בשנת 1960 ג'ו קאמיה, מורה לפסיכולוגיה באוניברסיטת שיקגו, כתב מאמר על ניסוייו בגלי מוח אלפא. עבודתו, שפורסמה בכתב העת "Psychology Today", מציינת את תחילתו של נוירופידבק כפי שמוכר לנו היום ועתידה לסייע רבות לפופולריזציה של שיטת טיפול זו.
קאמיה : צעדיו הראשונים של הנוירופידבק
מתוך האמונה שאדם מסוגל לשלוט בפעילות המוח שלו וכתוצאה מכך, בגלים במוחו, החליט קאמיה לערוך ניסוי דו-שלבי, אשר נחשב לאבן דרך בהתפתחות הנוירופידבק. הניסוי התבצע על מטופלים במצב עירות מודע ובו גלי המוח שלהם נמדדים בזמן אמת באמצעות ה- QEEG.
השלב הראשון של הניסוי: מודעות המצב הפסיכולוגי (קצב אלפא)
בניסוי זה, המטופל צויד באלקטרודות המחוברות למכונת EEG כשעיניו עצומות. פרופסור קאמיה השמיע בקביעות צליל מסוים – כל הזמן אותו הדבר. בכל פעם שהושמע הצליל, על הנבדק היה לקבוע אם הוא נמצא במצב פעיל (גלי אלפא) או לא. עבור כל תשובה שניתנה על ידי המטופל, נאמר לו בזמן אמת על כישלונו או על הצלחתו לצורך תהליך למידה.
מטרת שלב זה של הניסוי היא לראות האם המטופל מסוגל לקבוע, באופן שיטתי ומדויק, באיזה מצב מוחו מצוי. תוצאות הניסוי הראשון הן חד משמעיות: ביום הראשון, הנבדקים ענו נכונה רק 50% מהתשובות. אולם לאחר 4 ימים בהם נמשך הניסוי, הם הצליחו לענות נכונה על 100% תשובות. שלב ראשון זה של הניסוי, שעבר בהצלחה, הוכיח כי המטופל יכול להיות מודע לחלוטין למצבו הפסיכולוגי (עירות פעילה או עירות רגועה) ובכך מודע לפעילות מוחו (גלי בטא או גלי אלפא).
השלב השני של הניסוי: שליטה במצב הפסיכולוגי של האדם (קצב אלפא)
החלק השני של הניסוי של קאמיה, מבסס את היסודות של נוירופידבק המודרני על ידי הגדרת מושגים של שליטה ורגולציה מודעת של מצב המוח. המטרה של קאמיה הייתה ללמד את הנבדקים כיצד לשלוט על פעילות המוח שלהם באמצעות הכשרה נכונה.
בשלב זה של הניסוי, הנבדקים נתבקשו להיכנס – או לא להיכנס – למצב אלפא של המוח שלהם. לפיכך, הם נתבקשו לעבור למצב אלפא כאשר נשמע צליל פעמון פעם אחת, ולא להיכנס למצב זה כאשר נשמעו שני צלצולי פעמון. פעם נוספת, הניסוי של קאמיה נחל הצלחה והוכיח כי גלי המוח הם לא בהכרח בלתי רצוניים.
הניסיון של קאמיה התמקד באחד ההיבטים החשובים ביותר של נוירופידבק : אימון. אכן, ללא ההכשרה שהתבצעה בשלב הראשון של הניסוי, לא היו מסוגלים כנראה הנבדקיםלזהות את מצב האלפא שלהם ומכאן שלא היו מסוגלים לעבור מרצונם למצב מוחי אחר לאחר מכן. תוצאות הניסוי נחלו הצלחה מאוחר יותר משום שהנבדקים קיבלו ממשוב על פעילות מוחם.
מנוירופידבק לנוירופידבק דינמי
כחלק מהניסוי של קאמיה, גלי אלפא, המתארים מצב עירות רגועה, נקשרו למושג ההרפיה. לפיכך, ההכשרה שקיבלו הנבדקים מציגה מגוון תרגילים שמטרתם לשלוט ולהפחית מתח. כתוצאה מתגליותיו של קאמיה, חובבי רווחה הנפש מצאו עניין רב בשיטת הטיפול המוצעת על ידי הנוירופידבק כאימון הרפיה בזכות עצמו, כמו גם ככלי היכול להעיד על יעילות האימונים של השיטות המסורתיות.
החל משנות ה -70, נוירופידבק נמצא בשימוש אצל אנשי מקצוע בתחום הבריאות הפסיכולוגית (סופולוגים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכו') כדי להוכיח את שיטות העבודה המסורתיות שלהם. ג'קובסון וסייסרו הם בין החלוצים בשימוש בנוירופידבק לצורכי בחינה ובדיקה מדעיים של תוצאות טכניקות ההרפיה המתקדמות שלהם.
למרות שנוירופידבק מכוון למסלול טיפולי, קיימות שיטות טיפול בתחום רווחת הנפש המשלבות טיפול זה בתחומן. נוירואופטימל, או נוירופידבק דינמי, תופס את מקומו של הנוירופידבק על מנת לעזור לאנשים להילחם במתח וחרדה.
נוירופידבק דינמי מצוי בשאיפה להיות חדשני וקל לשימוש כטיפול משלים עבור הנוירופידבק המסורתי. במטרה זו, נעשתה הקלה בפרוטוקולי הטיפולים, התאפשר שילוב עם גילוי מתקדם יותר של שינויים (משך, עוצמה, תדירות ושינויים), ציוד ממוחשב, ולימוד אימון עצמי בעוצמה נמוכה לצורכי להרגעה וכו'.
נוירופידבק טיפולי ורפואי
בשנת 1971, ניסוי שנערך הראה כי מטופלים אפילפטיים שהשתתפו באימון באמצעות נוירופידבק חוו הפחתה בסימפטומים שבאה לידי ביטוי בהפחתת ההתקפים שלהם. תחום המדע מתייחס ברצינות לשימוש הרפואי בנוירופידבק, והשימוש התרפי שלו מתרחב במהירות לצורכי טיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית בקרב נפגעי קרב והפרעות קשב וריכוז (ADD) בלי או עם היפראקטיביות (ADHD). במקביל, הציוד הדרוש לצורך תרגול הנוירופידבק עובר תהליך התחדשות והופך לממוחשב.
בשנת 2009 ו- 2013, נערך מחקר שבמרכזו עמדה שאלת יעילות הנוירופידבק בטיפול בילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. למרות שקיימים סוגים שונים של הפרעות מסוג זה, רוב ילדים הסובלים ממנה נוטים להיות בעלי גלי אלפא בתדירות נמוכה במקום גלי בטא. למעשה, ההפרעה מתאפיינת בכך שגירויים חיצוניים אינם מצליחים לעורר את תשומת לבו של המטופל, המתקשה להתרכז ונשאר בחיפוש מתמיד אחר גירוי.
מטרת הנוירופידבק היא לאפשר לסובלים מההפרעה ללמוד לשלוט על פעילות המוח "הלא-מודעת", דבר המקל על מאמץ הריכוז המודע שלהם. תוצאות המחקר הראו שיפור משמעותי בסימפטומים של הנבדקים. רשות הבריאות הגבוהה (HAS) ביקשה עם זאת מתחום המחקר המדעי לתמוך בניסוי זה באמצעות הוכחות מדעיות, בייחוד בנוגע להשפעה ארוכת הטווח של הנוירופידבק.
מחקר דומה שנערך בשנת 2013 ב- 8 ניסויים קליניים הניב תוצאות משכנעות התומכות בתוצאות ניסויים קודמים המוכיחים את יתרונותיו הטיפוליים של הנוירופידבק. המכון הלאומי לבריאות ומצויינות טיפולית (NICE) לעומת זאת, הצביע על היעדר ראיות מוחשיות ליעילות טיפול הנוירופידבק, שכן פרוטוקול הניסוי אינו חושף את השפעתו של הטיפול התרופתי.
כיום, השימוש בנוירופידבק לצורכי טיפול בהפרעות קשב וריכוז הוכח והוא נפוץ יחסית כתחליף או כטיפול רפואי משלים. כמו כן, ועדת ה- HAS ממליצה על טיפול זה לצורך הקלה בסימפטומים של ילדים אפילפטיים, כ"טיפול לא תרופתי".
בסופו של דבר, בעוד שרוב מוסדות הבריאות נוטים להחשיב את הנוירופידבק כשיטת טיפול עוד לא מוכחת דיה, התוצאות הטיפולים הינן ללא ספק מעודדות. פריצתו לשוק הבריאות גם מבשר טובות בנוגע להאצת המחקר אודות שימושו הרפואי כמו גם לצורכי הרגעה.